הודו מחזירה מתנות / טליה שניידר

הסיפור האישי של טליה שניידר - זוגות של סיפורים מהודו ועד כאן. בהחלט לא רק לאוהבי הודו. דרך מרתקת של גילוי וחיבור לאדמה דרך סיפורים קצרים הנשזרים למהלך,חיים אחד. קריאה שוטפת ו מרתקת, ספר שלא רוצים להניח, מלא תובנות ועומק. גללו מטה לתמונות של גיבורת הספר - רמפיארי ההודית. הספר הזה לא רק על הודו. הספר הזה אינו רק על כאן. אלא על החוט הדק המקשר את העולמות, שהם לכאורה שונים, אך בעצם נושקים ומצמיחים זה את זה. זהו מסעה של טליה בחיפוש אחר פשטות, דרך נשיות, נדודים, הישארות, אדמתיות, רוחניות והשתוקקות. יש מאין. לדיפדוף בספר ותמונות של גיבורת הספר גללו את העמוד מטה.

105.00 95.00
תמונות של רמפיארי ואחותה, גיבורות הספר 'הודו מחזירה מתנות'
הודו מחזירה מתנות


דרך סיפור חייה האישי, טליה שניידר שוזרת חוטים הקושרים בין שני עולמות, שתי תרבויות, שתי נשים, סיפור על מפגש משנה חיים עם אישה 

הודית, שדרכו הגיעה טליה חזרה אל האדמה והטבע, ודרכו התפתחה ראיית עולמה. 

זוגות זוגות של סיפורים, אחד מצייר תמונה מהודו, והשני מקפיץ אותנו עשרים שנה קדימה לתובנות חיים בלתי צפויות, ראיית עולם אנושית, 

שמחה פנימית ואהבת אדם.

ספר וייחודי בניחוח הודי-ישראלי שיעניק לכם מתנות בכל דף שתקראו: "הודו מחזירה מתנות" סיפרה ה-6 של טליה שניידר. בסיפורה האישי 

של טליה היא מזמינה אתכם למסע (גם בלי מחיר טיסה) ומספרת לכם על התקופה בה חייתה בכפר הודי קטן. מפגש חוצה עולמות בין אישה 

הודית כפרית לאישה ישראלית - כולו סביב מלאכות כפיים, עבודת אדמה ומקדשים ופולחנים.


מה יש בהודו שכל כך מהדהד לישראלים? טליה יוצרת כאן אריג מעורר השתאות של חוטים והקשרים מרתקים בין הקולות והריחות של 

הודו, לבין ישראליותה, מתמסרת בין התקופות והזמנים, בזוגות זוגות של סיפורים, אחד משם אחד מכאן, וכך היא מראה לנו 

דברים שלא רואים כשמסתכלים מבחוץ... מוזמנים להצטרף ולצלול פנימה לעולם הקסום של 'הודו מחזירה מתנות'. 


הודו מחזירה מתנות - מהודו ועד קוש (קוש פירושה, שמחה - בהינדי). המסע חזרה-אל-האדמה של טליה שניידר התחיל בהודו, עם הרבה קש 

ועשן קטורת. הצצה נדירה על עולמם של ישראלים היוצאים להודו ובכל זאת חוזרים, למרות שכמעט קנו שם ביקתה ופרה ונשארו לגור 

בהימאליה... 



* * * * *

המלצות על הספר:

"בדרך כלל אני הולכת לישון מוקדם מאד עם הילדים. בלילות האחרונים אני צוללת כל ערב להודו על כל ריחותיה מחשבותיה וסיפוריה של טליה 

שניידר המופלאה שמחזירה אותנו להודו אבל ממבט אחר לגמרי, מפוקח מרגש עמוק נשי ומעורר מחשבות.... טליה משתפת בפרטים הקטנים 

שעושים את הודו הודו , ואותנו לנשים חכמות יותר היא רוקמת ואורגת חוטים בין הבית בו גרה עם משפחה הודית ובין הבית אותו היא בונה 

היום בסיפורים קצרים מרתקים ומעוררי מחשבה וחשק להתעורר קצת אחרת בבוקר הבא.

אז זאת לא המלצה. זה ממש ספר חובה לצלילה עמוקה פנימה בניחוח קארי ושמן חרדל.

רגע אחרי שתשתפו את ההמלצה כנסו לאתר שלה לאסוף לכם קצת קוש."


אסתר לחמן


* * * * * 

"כל פרק שקראתי קצר קולע מלא בחן וכמיטב המסורת מביא ניחוחות של אדמה/חיבור/פשטות/סבלנות/שורשים והכל מתובל בדעת תורה עם 

גדרות וגבורות ברורים למען תת לזרעים קרקע פוריה לצמוח לגדול ולתת פירות מתוקים. 

וכל אשר תעשו תצליחו..."


דורון שפר

* * * * * 

"שתדעי שאני ממש ממש נהנית ללמוד ממך. נראה שיש בך מאגר אין סופי של ידע עתיק ומשומר בקדושה טהורה. תודה! אני כל כך מתענגת על 

'הודו מחזירה מתנות', שאני קוראת אותו לאט וקצת קצת כל פעם כי לא רוצה שיגמר..."


עדן הראל

* * * * * 

"אני מכירה את טליה שנים רבות, בעיקר כאשת מעשה. את קורס הפרמקלצ'ר הראשון או השני שהתקיים בארץ התחלנו ביחד, וטליה, שמצאה 

אותו 'לא מספיק מעשי' עזבה, ונסעה ללמוד במקומות אחרים. ראיתי אותה חוזרת, מיישמת, והופכת את הפרמקלצ'ר לתורת חיים. היא התחילה 

ללמד (הרבה לפני שאני חשבתי ש"יש לה זכות" לעשות זאת), כתבה ספרים בנושא והחלה להצמיח בארץ תנועת פרמקלצ'ר, וגינות ירק, 

שירותי קומפוסט וגני-עדן קטנים בפתחי בתים רבים. 


זכיתי להיות מדריכה בפרוייקט 'השומרה' אותו הקימה ביער ירושלים, ולראות אותה שוב ושוב לומדת, מלמדת, ובעיקר עושה ומיישמת. אני אף 

חבה לה תודה על שדחפה גם אותי בראשית דרכי כמורה למלאכות מסורתיות, וארגנה עבורי בביתה קורסים וסדנאות. 

קראתי את כל הספרים שכתבה או תרגמה, והספר הזה 'הודו מחזירה מתנות' הוא בעיני הטוב ביותר. למעשה, בכל פעם שאני פותחת וקוראת 

בו אני מתמוגגת מן החכמה והיופי שאני מוצאת בו. 

בספר הזה, אני מרגישה שטליה מדברת - בלשונה, ומתוך ערכיה היהודיים - אותי ואלי, בערכינו המשותפים. אני מתרגשת למצוא את עצמי במילותיה. 


ואני מתפעמת מן היכולת המופלאה של הספר לחבר ולארוג ביחד את החומרי ברוחני, ואת ההודי בעיברי. ראיתי כמובן בעבר את השאלים 

הצבעוניים אותם ארגה בהודו עם רמפיארי, הסתכלתי עליהם בעין של אורגת, אבל לא ידעתי את התפתלויות חוטי הנפש אשר נשזרו בהם. עם 

קריאת  הספר הזה אני עוקבת אחר החוט הנמשך מתוך הצמר המגולגל והמהודק של תרבות הודו, הלאה אל ארץ ישראל ואל עומקי היהדות, 

כפי שהיא מבינה אותה. 


טליה דורשת את התורה לפי מיטב מסורת הדרש. היא מפרשת ומבארת מתוך עולם מושגים המשלב את חכמתם של אלו שקדמו לה (פרשנים 

גברים בעיקר) עם התנסותה המעשית, ועם היותה אישה. זהו מדרש נשי חזק בו אימהות השבט שלנו - נשים חכמות ויודעות - מראות לנו, 

בעזרת מעשי היומיום  את הדרך ללוש את הבצק, ובאותו זמן לבחון את ליבנו. להכין משקה תוסס ובה בעת ללמוד על גבולותייך הפנימיים, ועל 

המידות - המינון והתיזמון המתאימים לך כרגע. 


זהו ספר שאפשר לחזור ולקרוא בו שוב ושוב. 

לפתוח ולגלות עוד דרך לצמיחה, הסתכלות על המציאות, שמפנה בו זמנית את המבט פנימה והחוצה". 


יונית קריסטל

* * * * *

"שלום לטליה,

רציתי להודות לך על הספר , הודו מחזירה מתנות. מצאתי בו עולם שלם,  תשובות , ושאלות , ודיוקים ואור גדול. הזלתי הרבה דמעות 

ולבי התרחב. תודה שחלקת את הדרך שעשית.


כלטוב, ס.ב."

* * * * *

"הקריאה בהודו מחזירה מתנות, הייתה עבורי מסע מבורך של היזכרות. היזכרות בקשר החי והנושם בין ההוויה היהודית לארציות המקודשת, 

היזכרות באפשרות לחוות מלאות של חיים בפשטות. היזכרות בקסם של עמל כפיים ושיבה אל מלאכות מקדם, היזכרות באור של מידת 

ההסתפקות, בסוד הצמצום המתגלה כמועט שמכיל את המרובה, היזכרות בחוויה ההודית דרך מסעה האישי של טליה, המתואר בחן רב. בהודיה 

על שקיבלה ולמדה במשך שנים רבות בהודו, עם שמחתה בגילוי שמה שחיפשה במרחקים נמצא באוצרותינו. 


ספר מבורך זה עורר אצלי מחדש את הגעגוע לחיים של מימוש האידאליים הכי נעלים בתוך פשטות הקיום היהודי המחובר למקור הטהור, המצוי 

לכל מי שחפץ בחיים.


בהערכה ותודה"

יחיאל מיכי יוספי

* * * * * 

"ספר טוב עבורי הוא ספר שגורם לי לרצות להיות טובה יותר, שתוך כדי קריאה אני כבר מחייכת יותר לילדים, אופטימית יותר, סלחנית כלפי 

עצמי. הספר "הודו מחזירה מתנות" הוא ממש כזה, הרבה זמן תכננתי לכתוב עליו וסוף סוף הגעתי לזה, האמת שהוא הגיע אלי כבר בחורף 

בדיוק בזמן, בתקופה של בלאגן, הילדים חולים אחד אחרי השני ואחד עם השני ואני כבר לא זוכרת מי אני ומה בעצם חשוב לי...


הקריאה ב"הודו מחזירה מתנות" פשוט ברגע אחד הצליחה למרכז אותי בחזרה, לחזור לחשוב פשוט פשוט. טליה שניידר בוררת מהודו את 

הפנינים ושוזרת אותן עם תורה, יהדות והינדית, חקלאות ונשמה, חינוך ועם... הכל הכל נכנס בספר הזה ומדהים לראות איך הדברים מתחברים 

ואיך הכל יוצא ממקור אחד. זה ספר שמספר סיפור וזה גם ספר שמזמין חשיבה, עיון, הסתכלות פנימית דרך מקורות ופסוקים.


אנחנו חייבים לטליה המון, אני באמת חושבת שהיא בשורה לעולם וכל כך שמחה שזכינו להכיר, להתחבר וללמוד ממנה.   

בברכה, 

בת שבע טולדאנו"


* * * * * 

"הספר שלך הוא אוצר באמת גדול! כל ספר שלך אני מתרגשת ונדהמת מכמות הידע החוכמה התובנות והארות שספריך מעבירים לקוראים.

את הספר הודו, אני קוראת ללא הפסקה וכל פעם פוחדת לראות שאני מתקרבת לסוף, כל עמוד הוא עולם בפני עצמו, גורם לי לעשות חשיבה, 

לכתוב קצת מה אני לוקחת לחיים שלי. אני מרגישה שכאשר אני קוראת את הספר אני נכנסת לעולם אחר.


אני מתרגשת כל פעם לראות את השילוב של התורה בספר עם חיי היום יום, זה ממש מחייה את הספר והנפש ונותן רוח חדשה ומאיר באור 

חדש ושמח. הספר הזה הולך איתי לכל מקום שאני מגיעה, באמת תודה רבה לך!" 


מוריה ג'ימס


* * * * * 

"טליה היקרה,

אני קוראת את ספרך כבר כמה שבועות, לפני השינה. זה לא ספר שאני גומרת בגמיעה אחת מפני שזה מעורר בי מחשבות, תהיות והבנות. 

במיוחד הבנות על התהליך שאת עברת, אני עוברת וישראלים עוברים. הספר  מלא עשיר וגדוש . חכמה של דורות ... שאבדה  לנו בדרך. מציל 

אותנו מהגלות שדבקה בנו ועדיין לא הצלחנו להתנקות ממנה.


אני לא הייתי בכלל בסיפור של הודו, לא סקרן אותי ולא דיבר אלי ובכל זאת אני נשאבת לקריאה על מקום כה שונה וכה מוכר בזכות הספר 

שלך. זה מסע שלך. מסע אישי לשורשים שלא ידעת שיש לך.


המופלא בקריאה זה התובנות שהאוצר היה התחת הגשר, אצלנו בחצר, אך גם המתנות שאברהם נתן לבני השפחות הוטמעו והצמיחו פירות 

נאים. מתעורר בי געגוע לפשטות, לתמימות, לאותנטיות. הדברים הבסיסים שהם ביסוד התורה שלנו. יסודות שאת מצאת בהודו וגילית מחדש 

בתורה שלמדת. תורת הסבתות  והסבים שלך.


הספר מצריך ממני ריכוז,  ברורים אישיים שאני עושה בד בבד והסתכלות עומק על דברים שאני לוקחת כמובנים מאליהם, הסתכלות רעננה 

וחדשנית על תורת ישראל. על המסורת שלנו. אני מבינה ככל שאני קוראת יותר מדוע לקח כל כך הרבה זמן עד שיצא הספר הזה לאור - זהו 

סיפור של דורות אך סיפור של היחיד.

תודה על המתנה הזו שהענקת לי , המתנה שמאפשרת לי לגלות מחדש את הפנימיות והמסורת שלי."


מיכל