ראיון עם טליה שניידר על ספרה החדש : "יש תורה בסביבה"

טליה שניידר , מורה ומתכננת לפרמקלצ'ר בעלת הוצאת הספרים האקולוגית הראשונה בארץ "יער" בתור אישה דתיה, כיצד אורח החיים הדתי שלך הוא גם אורח חיים סביבתי ? האם זה חיבור טבעי או מאולץ? הקשר בין אורח החיים הדתי והסביבתי הדוק. אפשר לתמצת אותו לשלושה עיקרים גדולים בתורה ובסביבה : מקומיות, פשטות וקהילתיות. . הסיסמא הסביבתית המפורסמת היא 'חשיבה עולמית עם עשייה מקומית . ' להבין שכל הדברים בעולם קשורים זה לזה וקשורים אלי , ושהדרך היחידה שלי לעשות משהו עם המידע הנשגב והמפליא הזה הוא לתקן את מה שקרוב אלי בכל הרמות, מים אדמה, אדם, חברה. התיקון מתחיל ממני, גם השלום הסביבתי והשלום בין העמים, הכל מתחיל מהשלום שאני עושה במעגלים הפנימיים שלי. בתורה, המקום הוא מקודש . החיבור לארץ ישראל ברמה הרוחנית והגשמית מהותי. הקב"ה הוא המקום, אך הוא לא מקום פיזי, אלא מקיים את הדברים כולם, מחייה הכל, בכל מקום ואינו בשום מקום. זו מקומיות . החלק השני הוא פשטות.. יש בעולם תנועה אקולוגית שקוראת לעצמה 'בק טו סימפליסיטי -' בחזרה לפשטות . אנשים מגיעים להבנה שכדי לחיות בהרמוניה עם עצמם ועל הסביבה הם מעדיפים לוותר מבחירה על המותרות והמיותרות שגורמים לעומס איישי וסביבתי. לוותר על שופינג לטובת יצרנות וחסכון, לוותר על גודל לטובת 'קטן זה יפה', לוותר על טיול בחו"ל לטובת טיול בארץ, לוותר על רכב לטובת אופניים, וכן הלאה . התורה קוראת לנו לאותו דבר: " פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה, על הארץ תשן וגו" זו דרך תורה. האקולוגיסטים מאומות העולם מתגאים בכך שיש להם פעם בשנה 'יום ללא קניות ' ' יום ללא פלאפון' 'יום ללא נסיעות' ... לנו בעם ישראל יש יום כזה בכל שבוע. האין זה אור אקולוגי לגויים? החלק השלישי זה קהילתיות. אם לתמצת את כל התכלית של שיטת הפרמקלצ'ר זה להגיע לשיתופעולה קהילתי. לא מצאתי הרבה מקומות בעולם שהגיעו לזה. הרי אין הרבה טעם בפרמקל'צר בלי שאנשים יתאחדו. כי מה יעזור לנו שאנחנו מגדלים ירקות,שומרים זרעים, מגדלים יערות, אוגרים מי גשם, אם ביום הדין יבואו בעלי זרוע ויקחו אותם מאיתנו... לכן עיקר העבודה היא שנלמד לאהוב זה את זה, כדי שגם שאין נדע להתחלק זה עם זה וליצור שפע אפשר רק ביחד . לצערי לא מצאתי בכל מסעותיי בעולם אנשי פרמקלצ'ר שממש הצליחו להגיע לזה, בדרך כלל הם מבודדים. לדעתי לכל עם יש את התרומה שלו לעולם כולו, ולעם ישראל בלי ספק יש כלים נדירים לאיך לקיים קהילה, ואיך לאהוב זה את זה, ואיך לשתפעולה. זה שוב אור לגויים . אומרים שאנחנו, בעם ישראל, אנחנו מהגרועים שבאומות, ואם אנחנו נצליח לקיים אחדות בלב אחד של עם אחד, זה יהיה באמת אור גדול, כי כולם יגידו, אם הם הצליחו להתגבר זא, כל אחד יכול! יש לך הוצאת ספרים אקולוגית "יער". מה גרם לך להקים אותה? שמתי לעצמי למטרה להוציא אם ירצה השם את כל הכלים המעשיים לאורח חיים ידידותי לאדם ולאדמה. רוב המידע בתחום הוא באנגלית, ולקוראי העברית חסרה נגישות למידע דחוף וחיוני זה. אני מדפיסה רק ספרים רב פעמיים, רב שימושיים, שאפשר לחזור אליהם שוב ושוב ולקבל מהם השראה ורעיונות לאיך אפשר לחיות קצת אחרת.את הספרים אני מתרגמת או כותבת. והם מודפסים רק על נייר %100 ממוחזר ולאחרונה בדיו ידידותית לסביבה, על בסיס סויה ומים. האמת שמה גרם לי להתחיל את ההוצאה היה מקרה. הבנתי שאני זקוקה לכלי שיעזור לי להפסיק להשתמש בכל החומרים הרעילים שנמכרים לנו היום, וקיבלתי עותק של הספר 'ניחוחות מרפא' מאת ואלרי אן וורווד, באנגלית. הספר מלא מאות מתכונים של שמנים נדיפים שמציעים תחליף לכל הדטרגנטים והכימיקלים, חומרי ניקוי, תרופות, קוסטמיקה ועוד. הכל בשמנים הנדיפים שהם מוצר תוצרת הארץ מקומי, צמחי, מתכלה, ללא אריזות מזהמות. תרגמתי את הספר לעצמי בכעשרה קלסרים עבים, בכתב יד (אז לא ידעתי להקליד ולא היה לי מחשב , ) וחברותיי ואחיותיי רצו גם הן עותק לעצמן מהדבר ה'נורא שימושי הזה', אז במקום לשכפל להן, הוצאתי לאור את סיפרי הראשון. אחר כך בא החזון של להוציא את כל המידע הנחוץ מאלף עד . תו הוצאת לאחרונה ספר ילדים המדבר על אקולוגיה, ספרי עליו: בתחילת שנות ה - 2000) תש"ס ואילך) פורסמו (בעיקר באינטרנט) מצגות לרוב על אודות המצב האקולוגי המתדרדר בעולם. אחד מהם, מזעזע במיוחד, נשלח כבכיכול מהעתיד, ובצילומיו נראה שולח המכתב המיוסר כחולה סרטן גוסס ואומלל המתאר לפנינו כיצד חרב העולם, באשמתינו בני דורו, ועד כמה הפכו החיים סינטטיים ובלתי אפשריים. מכתב זה קומם אותי מאוד, הן כמתכננת פרמקלצ ר' (= הנקראת גם 'אקולוגיה אופטימית ) ' והן כיהודיה שומרת מצוות הבוטחת בהשגחה ודוגלת בהשתדלות מתמדת לעשות טוב. המכתב נגד לחלוטין את הרוח הבריאה של "סור מרע ועשה טוב" שכל כך מאפיינת את דרך האמצע של התורה והפרמקלצ'ר כאחת. בליבי גמלה החלטה אז לכתוב מכתב אחר מן העתיד, מכתב משלום בן אור, המתאר לפנינו כיצד כן בחרנו בטוב וכן הצלנו את החיים, דבר שאכן עדיין ית . כן מכתב ברוח הפרמקלצ ר' . מכתב מעודד ואוהב, אך גם תקיף ומעשי, שמציע לנו מה באמת ביכולתנו לעשות למען הדורות הבאים, ולא משנה בני כמה אנחנו. הספר עלול להבהיל (מעט...) את מי שאינו 'דתי', משום שמיד כשפותחים אותו רואים ש... כל האיורים בו הם של... דוסים!... אבל אם מתגברים על כך (כמו שמעידים כמה קוראים שהתגברו) אז מגלים שיש בו אמירה נוקבת, ירוקה ובלתי מתפשרת – 'דיפ אקולוג ' י' עמוקה עד הסוף. הספר מציע בפנינו אפשרות (מהפכנית כמעט): ששני הנושאים שנדמים לכאורה בחברה הישראלית כיום כסותרים ומנוגדים זה לזה ': סביבתנות ירוקה' מן הצד האחד 'ו, תורה ומצוות' מן הצד השני, שני עולמות אלה שייכים למעשה זה לזה בקשר בר קימא, קשר מהותי, מרתק, חי ונושם, עכשווי וגם עתיק יומין. וצריך לקרוא כדי להאמין. תמצאו בו שפע סיפורים מאויירים, משלים פשוטים ומתוחכמים, משחקים על הדף, ומשימות מרתקות לבית ולגינה, עיצות מעשיות מאוד, ובעיקר, דרך חיים. שמעתי מכמה אנשים שקראו את הספר שקצת קשה להתחבר אליו משום שהוא מציג דרך קיצונית הן בהיבט הדתי והן בהיבט הסביבתי. בהקשר זה מצחיק בעיני השימוש במינוח הנפוץ 'קיצוני'... בדרך כלל נדמה לי כשכאשר מצביעים על אקולוגיה או תורה וואומרים שזה קצת קיצוני זה מעיד על המצביע שהוא קצת עצלני כי, באמת כל שינוי דורש מאיתנו לצאת מעצמנו. וזה לא פשוט ולא נוח, ודורש זריזות ועוז . בכל אופן , בעיני אם כבר קיצוניות, אז היום הצדדים הקיצוניים הם מצד אחד תרבות הצריכה 'וה צמיחה' שנדמה לה שאין לה סוף, ומצד שני העוני והרעב בעולם שהוא תוצר של אותה תרבות צריכה. בתוך עולם כזה 'קיצוני', שביל האמצע או שביל הזהב, או דרך הביניים המתונה היא דרך תורה, ומעבר לאורח חיים ידידותי לסביבה . ובכל זאת חשת משהו קיצוני, אז מה זה... הספר החדש שלנו 'יש תורה בסביבה', עושה משהו שאמור להיות ברור מאליו, אבל משום מה הוא עדיין לא לגמרי ברור. הוא קושר יחד שני נושאים שנדמה לציבור הישראלי שהם רחוקים זה מזה בקטבים מנוגדים לגמרי. תורה וסביבה. בדרך כלל אנחנו חושבים על השחורים כעל הציבור של הלא-מודעים המזהמים, ועל הירוקים כעל המודעים לסביבה. אבל זה לא בדיוק כך. הספר הוא אתגר לחילוניים שפותחים אותו ורואים את כל הדוסים כאמור לעיל, אבל הוא גם אתגר לחרדים שקופץ עליהם כל הירוק הזה בשם התורה . יש תורה בסביבה, מאת טליה שניידר. יצא לפני חודש , 120 עמודים צבעוניים, דיו אקולוגית ונייר אקולוגי . סיפור עתידני המבוסס על חכמתינו עתיקת היומין ורלוונטי מאוד להווה שלנו, למבוגרים וילדים גם יחד, לחילוניים ודתיים גם יחד הספר מציע את איכות הסביבה כמכנה משותף בין כל יושבי הארץ. ספר של שלום, שלום עם עצמנו, עם הסביבה וזה עם זה מעורר חילוניים ודתיים לתשובה