ב"ה

שלום פנינה מתנצלת על האיחור , הימים מלאים ברוך השם


1. האם הפרמקלצ'ר זה בבחינת "מדרש מקיים" או "מדרש יוצר" - כלומר, מה בא קודם, השיטה או המקורות?

שיטת הפרמקלצ'ר מקורה באוסטרליה, ואני עצמי למדתי לפני כעשר שנים באנגליה, כך שברור שאין מקורה בארץ. יחד עם זאת, כבר משם השיטה אפשר להבין, כי היא קוראת לכל עם במקומו לעשות בירור בעניין מקורותיו ותרבותו המקומית, הידע המסורתי של אבותיו: פרמקלצ'ר מורכבת משלוש מילים - קלצ'ר תרבות, אגריקלצ'ר - חקלאות, ופרמנטט - בר קיימא, או המשמר את משאביו. מכאן שהשיטה גורסת כי כל עוד אדם , בית , שכונה או עם שלם, מנציחים את ההפרדה בין חקלאותם המקומית לבין תרבותם המקומית - הם לא יכולו להיות פרמננט,כלומר לשמר את משאביהם, או לשגשג, לחיות בשפע.

המסע שלי אל היהדות החל דרך הפרמקלצ'ר, כאשר למדתי מהאוסטרלים על הידע התבניתי של האבוריג'ינים ומהבריטים על הידע המסורתי/ תבניתי של הקלטים, מהאמריקנים על האינדיאנים של צפון אמריקה , וממורי הפרמקלצ'ר ההודים על תרבות הודה, וגיליתי שאני עצמי לא יודעת מה התבניות עליהן מושתת עמי, וחיי. מה גם שזהו אחד העמים העתיקים בעולם, ולא זאת בלבד, אלא בעוד שאר התרבויות שהזכרתי לעיל נכחדו/ת מן העולם, עם ישראל חי וקיים. מה הסוד שלו? השימוש שעשיתי לעיל במילה תבנית בא לציין דבר החוזר ונישנה בבריאה, שוב ושוב. השאלה היא למה ומדוע הוא חוזר ומשתכפל? התשובה: כי הוא מוצלח, ומוצלח משמעו שהוא מקיים את החיים. אם כן שאלתי: מה הסוד של עם ישראל, מה התבנית שלו שאכן עמדה את מבחן הזמן, ומקיימת את החיים למרות ועל אף הכל? את זאת יצאתי לחפש בתורה, כמו שכתוב, שה' התבונן בתורה וברא עלמא. התורה היא התבנית שחוזרת על עצמה, לכן אני קוראים שוב ושוב את פרשת השבוע, ומנסים לפענח: למה חוזרים על זה שוב ושוב? מה התבנית לחיים?

אני משאירה אותנו במתח בינתיים...


2. האם את רואה את השיטה כאמצעי או כמטרה? (אשמח לדוגמאות מהסביבה הקרובה שלך, כיצד הילדים נפגשים עם זה, ביטויים ביום יום)

פרמקלצ'ר היא שיטת תכנון, והיא אוסף של כלים מעשיים ואסטרטגיות לאורח חיים ידידותי לסביבה, אקולוגי, או במילים אחרות - יעיל וחסכוני באנרגיה, בחומרים, בזמן. השיטה מלמדת מגוון עצום של תחומי ידע הכוללים את כל תחומי הידע של האנושות כולל גידול מזון, שמירת זרעים כצו השעה, אגירת מי גשם, טכניקות לחסכון וטיהור מים, כלכלה ירוקה, טכנולוגיה חלופית, צרכנות נבונה ויצרנות בעידן המודרני. ועוד ועוד.

יחד עם זאת, תחומי הידע הללו הם רק כלים. ויש לזכור זאת.

רבים מידי מאנשי הפרמקלצ'ר בעולם ובארץ שמים דגש רב על הכלים הללו, ושוכחים את העיקר.

לדעתי הכלים הללו הם מה שיש לכלל העמים לתת לעולם, כל עם שכלל אחד מהם או כמה מהם, והם חיוניים לכולנו, וחיוני לשמר ולקיים את הידע הזה בבחינת 'חכמה בגויים תאמין'.

נראה על פניו שלעם ישראל אין מה לתרום, אך לדעתי תרומתנו היא החשובה ביותר.

התורה.

איזה מן כלי זה? זה לא כזה מרגש כמו טכניקות לאגירת גשם...

משום שעיקר התורה כולה היא "ואהבת לרעך כמוך" כמאמר רבי עקיבא. זה כלל גדול בתורה

ובעצם כל התורה כולה, וכל הפרשיות, וכל הנביאים, על זה הם קוראים וחוזרים ושונים: התורה מלמדת איך עושים את הדבר הלא יאמן הזה, את הבלתי אפשרי כמעט.. איך לאהוב את הזולת ולשמח אותו.

וזה האור לגויים. זה מה שמגניב במה שלנו יש לתת לעולם כולו. נראה אולי שמגניב יותר מה שיש בהודו או סין או אמריקה... כי המגניבות שלהם ניכרת לעין, חיצונית, והמגניבות שלנו היא פנימיות נפש האדם. איך לבנות כלי, מיומנות נפשית, לאהוב את הזולת, ולהעדיף אותו על רצוני וצרכי. בעת צרה אנחנו נזכרים בזה, אך בעת שפע מדומה, נוטים לשכוח את הכישרון המיוחד לנו.

בלי זה,בעת שנזדקק לכל הכלים של הפרמקלצ'ר, לא יעזרו לנו כל הכלים שבעולם לשרוד או לשגשג, אם לא נדע איך לחיות בשותפות. באהבת חברים ואהבת חיים. 'בר יוחאי נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך'.

אלא שבינתיים אנחנו , עם ישראל, מתביישים או חוששים, אינני יודעת, אולי מתעכבים מלהיות אנחנו. ואנחנו מתחפשים לגויים ונדבקים במלבושים שלהם, במאכלים שלהם, בדרכים שלהם, בבילויים שלהם. ככה זה לא יעבוד. ככה לא נוכל להאיר לעולם. וזו גם הסיבה לשנאת ישראל בעולם לעניות דעתי, פשוט שאנחנו לא אנחנו. הערבים הם עצמם. אנחנו מתנצלים משום מה על קיומנו. אך בידינו מפתח יקר. שכולם זקוקים לו. ובעזרת השם נזכה להשתמש בו כולנו בלב אחד.

3. אם מובן מאליו שאקולוגיה וסביבה הם חלק אינטגרלי מחיים יהודיים, מדוע יש נתק כל כך גדול בין יהודים שומרי מצוות לסביבה?

משום שהיינו בגלות המון זמן. הגיבורים הגדולים של הסיפור הזה הצליחו, בציפורניים ובשיניים, לשמר בשבילנו את החכמה הגדולה של התורה , את כל הידע היהודי של כל אבותינו ורבותינו במשך אלפיים שנה. למה הם זרקו עצמם ללהבות על קידוש השם? הם ידעו שיש כאן משהו שחשוב מאוד מאוד מאוד נורא להעביר הלאה, וזה מה שהם עשו. לא הייתה להם אדמה אבל הם המשיכו לשנן את מסכת זרעים, הם לא יכלו לשמור שישים מצוות מתוך התרי"ג, אלה המצוות התלויות בארץ, אך הם המשיכו ללמוד ולשנן אותם, שלא תשתכח תורה מישראל. ומי שלומד מסכת זרעים לעומק נדהם לגלות שזהו חוק אלוקי, שהיום קוראים לו שמירת זרעים, וכבר אמרתי, צו השעה. אז העם שלנו יודע איך החוקים של שמירת זרעים לפרטי פרטים, אך רק חזרנו לפני כמה עשרות שנים, ועדיין נראה שיש נתק בנינו לבין אדמתנו. עדיין פוחדים לאבד את התורה, לפתוח את הידע היקר הזה מהר מידי שהוא יאבד בתוך החילוניות שמכסה את הארץ כמו המים הזידונים. נזהרים. זה ידע יקר מידי, זה ידע של חיים.

בספרי החדש 'יש תורה בסביבה', אני מראה שוב ושוב את הקשר העמוק בין השניים, ואני ממשילה שם את עם ישראל לעץ זיתים. יש אנשים שחושבים שזיתים שחורים הם זן אחד וירוקים הם זן אחר, כך אני כותבת שם, אך לא. הם מאותו עץ, מאותם שורשים, אותה מהות. ירוקים הם הבוסר ושחורים הם הבשלים, כל כך בשלים שתכף הם עומדים ליפול מהעץ אם לא יקטפו, וירקבו על האדמה.

הירוקים הם אנשי הסביבה. השחורים הם שומרי התורה. הגיע הזמן ששני הצדדים יפתחו להקשיב זה לזה, ללמוד זה מזה, בכבוד, לא ללמוד אקדמית, אלא מעשית, לעשות.

דבר אחר, לא פחות חשוב, נדמה לנו אולי ששומרי התורה לא מקיימים את מצוות שמירת הסביבה, אך אין זה כך., היהדות קוראת לאורח חיים של פשטות והסתפקות במועט, וזה אחד הדברים החשובים בה. אם הולכים למקומות מאוד דתיים מגלים ששם אין כמעט צרכנות, ובדרך כלל אין אוטו, ולא טסים לח'ול, בהכללה (כמו ההכללה שעשית את בשאלתך קודם).

בעוד שהירוקים חובבי הסביבה שלנו, בדרך כלל טסים הרבה, ויש להם רכב והם נוסעים בכל הארץ. אז אולי הם לא קונים כלים חד פעמיים. אבל סטטיסטית, הרבה פעמים זה בטל בשישים.

טיסה אחת מעבר לים זה כל הפחמן ש'מותר' למישהו לזהם בו את העולם, ויש הרבה ירוקים שגמרו את המכסה הזאת הרבה פעמים, אך ממשיכים לנפנף בכך שאצל החרדים משתמשים בחד פעמי... זה לא בפרופורציה.


4. כיצד את חושבת שניתן ליישם את התחום כדיסיפלינה חינוכית, ולא רק כתחום שנתקלים בו בחוגים ?
לבוא לקורס תכנון פרמקלצ'ר, כמו שעשו כבר יותר מאלף אנשים בארץ, שעושים ומלמדים בעצמם, ולהתחיל לחיות קצת אחרת. מי שרוצה, יש המון פתרונות, ואותם אני מציעה בספריי, ספרי הוצאת יער, המודפסים רק על נייר מאה אחוז ממוחזר, ובדיו אקולוגית, ועוסקים אך ורק בהענקת כלים מעשיים לאורח חיים ידידותי לאדם ולסביבה, אקולוגיה תכל'ס. 'גן עדן בפתח הבית' פורס את כל מחשבת הפרמקלצ'ר בעיר או בכפר, 'יש תורה בסביבה' מביא את כל הפתרונות מאויירים ללימוד משותף של דתיים וחילוניים , ילדים ומבוגרים, 'זבלאנושי' מלמד איך לחסוך שישים אחוז מהמים שלנו ואגב כך להיטיב עם האדמה החולה סביבנו, 'ניחוחות מרפא' מציע תחליף טבעי לכל הדטרגנטים והכימיקלים שאנו משתמשים בהם לניקוי הבית והגוף, לריפוי ועוד. ועוד היד נטויה.