מבוא לסדרת ריפוי עצים
לפני כמה שנים השתתפתי בסדנא לריפוי עצים עם אגרונום ותיק כבן שבעים, שגדל כל ימיו כעובד אדמה. הוא הדגיש שהדברים שהוא מלמד הם פשוטים מחד, אבל גם המתקדמים ביותר בעיניו כי הם קשובים לאדמה. וכי אין הרבה אנשים שהולכים בדרך זו של התבוננות והקשבה.
במהלך הסדנא שוב ושוב היתה לי ההרגשה שכבר שמעתי את הדברים האלה באיזה מקום. אך רק לקראת המפגש האחרון נזכרתי היכן. שלפתי את הספר מספרייתי, והגעתי איתו לשיעור האחרון: משניות מסכת שביעית.
הבאתי את העותק המאוייר של הרב יונתן גרשטיין, כדי שהמורה יוכל לדפדף בקלות, ויבין את כוונתי גם בלי להתעמק כרגע בפירוש הברטנורא.
הגשתי לו את הספר, הוא הפך את הדפים, משתאה, ושאל אותי נבוך אולי: 'מי כתב את הספר הזה?'.
אמרתי, 'רבי יהודה הנשיא'.
אבל המורה לא הכיר אותו. הוא שאל אם הוא חי. אמרתי 'לפני אלפיים שנה, הוא העלה על הכתב את מה שעד ימיו היה תורה שבעל פה בלבד, והציל את כל הידע רגע לפני חורבן בית המקדש והגלות'.
אחד לאחד, הדברים שלימד לאורך הקורס, מתוארים בדפים הפתוחים לפניו.
מישהו, מסתבר, כבר חשב על זה קודם.
מעניין מי המישהו שבחר לא ללמדם למורי האגרונום, ולא ללמדם לי בתיכון...
שמחה להעלות את הידע הזה,
בליווי פעילויות חוויתיות מעשיות ו'על-אמת' לכל גיל.
